|
יזמת בפוטנציה – האם את אוהבת לחיות באי-וודאות? כשאני אומרת 'אי-וודאות', אנילא מתכוונת לשבירת שיגרה מפעם לפעם, גם לא לספונטאניות והפתעות. בטח לא להימור בקזינו, ואפילו לא איזו הרפתקה בהשקעה ספקולטיבית בבורסה. אני מתכוונת לאי-וודאות כמצב קיומי, יום-יומי,כמעט בכל תחומי חייך.אם התשובה שלך היא "כן" – עשית שלבנוסף בבדיקת התאמתך האישיותית להקמת עסק משלך.
ישנן מספר תכונות המאפיינות את היזם: מעוף, יצירתיות, כושר מנהיגות, בטחון עצמי, תעוזה, תקשורת בינאישית טובה ועוד. אולם תכונות אלו למעשה רצויות גם למנהל מוכשר.
אז מה בעצם מבדיל בין יזם עצמאי למנהל שכיר? – אחד ההבדלים המשמעותיים ביותר הוא מידת האהבה או השנאה למצבי אי-וודאות.
ההבדל בין יזם למנהל יזם אינו מגיב לשינויים. הוא גורם אותם.
יזם לא מחכה שיגידו לו מה לעשות. יתרה מכך, יזם לא מכיר את המילים: "אין מה לעשות" הוא גם לא מסביר "למה אי אפשר לעשות זאת...." היזם הוא זה שמבין את הבעיה, חושב איך ניתן לפתור אותה, מחליט ומבצע את הפתרון הנכון בעיניו.
יזם איננו סוליסט. להפך. הוא אוהב לעבוד בצוות, בעיקר כשהוא מוביל אותו....
היזם קולט את הנעשה בסביבתו, מזהה הזדמנויות ומחפש את הדרכים כדי להפיק מהן את המקסימום.
היזם הוא טיפוס סתגלן, המתאים עצמו לדינאמיות שבסביבתו ואינו מבזבז אנרגיה בלקטר על מה שמשתנה.
מגדיר זאת בקצרה דורון פהימה, מנכ"ל מט"י חדרה: "יזם אמיתי לא 'מוכן לסבול' אי-וודאות. זה המצב הטבעי עבורו, אליו הוא עורג בכל נימי נפשו; זאת השגרה שהוא מאחל לעצמו".
למה קשה לנו להתמודד עם אי-וודאות ?
המאפיין המרכזי במאהה-21, עידן השפע וחופש הבחירה, הוא אי-וודאות, הנובעת מהגלובליזציה, השנויים בסדרי העולם וקשרי הגומלין המרובים בין עסקים ומדינות.
ואנחנו, האם הכינו אותנו לתקופה המבלבלת הזאת?
את רובנו – ממש לא. החינוך שקיבלנו, כלל לא נתן לנו את הכלים להתמודד עם הטירוף הזה:
מגיל צעיר קידשו אצלנו את הביטחון: "תהיי תלמידה טובה, כדי 'שבטוח' תתקבלי לאוניברסיטה ; תרכשי מקצוע 'שיבטיח' פרנסה ; השיגי בעל שייתן לך 'בטחון' כלכלי...".
ואולם, עם הזמן, נחשפה התרמית: נוכחת כי למוסדות אקדמאים ישמגוון רחב של שיקולים לקבלתך ללימודים, כאשר הישגייך הם רק חלק מהם; אפילו מקצועות שנחשבו כמבטיחי הכנסה הכזיבו לנוכח הצפת אקדמאים ; עד מהרה נחשפה אשליית היציבות בעולם השכירים נחשפה במלוא מערומיה וחרב הפיטורין הונפה גם במקומות ותיקים ומכובדים; ואפילו בעל שוב אינו ערובה לביטחון כלכלי או אחר...
ביטחון, וודאות ואת ..
תחושת חוסר בטחון מתעוררת כתגובהלשינויים שנוצרו בסביבה המוכרת. ואולם, כפי שכבר טענתי, היזם הוא זה שיוצר אתה שנויים בסביבתו, ולא מחכה באופן פאסיבי למציאות החיצונית שתשתנה, עד שיהיה חייב לפעול מתוך חוסר ברירה. כך בעצם מגיע היזם לביטחון הנדרש לו – מתוך יצירת שינויו שליטה בו.
אפשר לזהות את מושג הביטחון עם מילים כמו יציבות ועקביות. עולם המדע על כל ענפיוהוא למעשה ניסיון למצוא את החוקיות ולפענח את השיטתיות שבסביבתנו, כדי ליצור תחושת בטחון ושליטה בעולם כל כך מורכב.
אנשים רבים נוטים להדגיש את גורם היציבות, ומציגים את מהלך חייהם כרצף לוגי, בעל הגיון פנימי. רבים מהם נוטים לעמוד בעקשנות מאחורי דברים שאמרו וגישות שנקטו, גם כשאין לכך עוד הצדקה, רק כדי לשדר עקביות. שוםדבר מסביבך לא צריך להיות יציב, למעט הרצון שלך. למעט אישיות הברזל שלך.
יזם צריך לסמן לעצמו מטרות ולהיות מכוון וממוקד כדי להשיגן.
בספרו הנפלא שלגבי ניצן, באדולינה, הוא מדמה את הדרך הנכונה להשגת מטרה לגל ולא לקו ישר: ההבדל הוא שגל יודע לאיזה חוף הוא רוצה להגיע, ובדרכו לשם הוא עוקף כל מיני מכשולים בכלמיני צורות. קו, עלול להישבר בגללם.
איך יזם ינהג בתנאי אי-וודאות
גם אם יזם מאחל לעצמואי-וודאות, אין זה אומר שהוא לא יחפש כל הזמן דרכים לצמצם אותה.
אז איך לנהל את האירועים במקום שהם ינהלו אותך? מאיפה לשאוב בטחון בתנאי אי-וודאות?
יזם צריך לסמן לעצמו מטרות: כשאת קובעת לעצמך את המטרות העיקריות שלך, יש לך יותר שליטה על הפעולות לאורך הדרך, וסיכויים גבוהים להגיע לפיסגת ההר שלך, שמנצנצת לך תמיד מתוךערפל האירועים שמתרחשים סביבך. יש לך יכולת להעריך את תפקודך בפרמטרים השונים. וככל שתגדילי את רף הציפיות, יהיו ביצועייך גבוהים יותר.
יזם צריך שתהיה לו מסוגלות ללמד את עצמו. עליו לפתח שיטות בדיקה, בקרה וחיזוי ולשחק "פינג פונג מתמיד עם הסביבה החיצונית. אי אפשר לעשות תהליך מסודר של קודם חושבים, אח"כ עושים: בונים תכנית עסקית סבירה, מתחילים לעבוד ואז משפרים את התכנית לאור ההתרחשויות מיום ליום., לכל אורך חיי העסק, היזם עוסק בחקר הביקושים הידועים לו ולגלוי ביקושים סמויים. מנבא את הנולד כמיטב יכולתו ומתכונן לקראתו. זה ההבדל בין מי ש"יודע", לבין מי שלומד. עליו לפעול בשיטת הניסוי והטעייה, והתהייה על הטעייה.....ליפול ולקום, לטעות ולהתחיל שוב!
אני ממליצה לך להכין תכנית עבודה לפני היציאה לדרך, ואח"כ לבדוק כל שלושה חודשים את התוצאות בפועל מול המטרות שהוגדרו, את השיטות להשגתן ואתהנחות היסוד שלך. תופתעי לראות כל פעם מחדש, עד כמה אוהבת המציאות "להפריע" לתיאוריה...
אז אנא, אל תנהגי כמאמר השיר : Ke sera sera, whatever will be will be
אלא תבני לך את ה doing - היום, לפי ה-being בו את רוצה להימצא מחר!
|
